פתרונות טרומיים בבנייה ירוקה

פתרונות טרומיים בבנייה ירוקה

חברת אקרשטיין יזמה תחרות לתכנון מבנה טרומי למוסד חינוכי או תרבותי על בסיס עקרונות של  המטרה: להוכיח ישימות של בנייה איכותית ויעילה בזמן קצר ולהציע מודלים קיימות ובנייה ירוקה שונים לשימוש בישראל | אביעד אורן

 

בחברת אקרשטיין , מהחברות הוותיקות בישראל, המשווקת פתרונות לסביבה בת קיימא לענף הפתוח הסביבתי, הבניה והתשתיות למעלה מ- 90 שנה, הגיעו למסקנה שהיישום הקיים של מוצריה אינו מממש את מלוא הפוטנציאל הגלום בהם. תובנה זו הובילה את אנשי החברה ליזום תחרות בין אדריכלים וסטודנטים לאדריכלות למציאת רעיונות יישומיים לשילוב מוצרי החברה במבנים טרומיים. התחרות נערכה בשיתוף התאחדות האדריכלים ובוני הארץ והמועצה הישראלית לבנייה ירוקה. מיקי תורג'מן, סמנכ"ל פיתוח עסקי בחברה, מסביר: "אקרשטיין משווקת בהצלחה שורה של פתרונות טרומיים למגורים בעלי תכונות ירוקות, כמו 'מרחבית', 'מגורית' ואף פאנלים מבודדים המבוססים על ידע אירופי ואמריקאי ומותאמים לשוק המקומי. עם זאת, בעת הנוכחית הגענו למסקנה כי עם תוספת של חשיבה ויצירתיות ניתן להפיק הרבה יותר מפתרונות אלו. "עבורנו תפיסה מקיימת אמיתית של חברה קשורה ביכולת לעורר מודעות ולהביא מעגלים רחבים יותר של אנשי מקצוע לקחת חלק בעשייה לקידום בנייה ירוקה; ליצור מערכות לשיתוף בידע ולשיפור איכות הבנייה", מוסיף תורג'מן. "לכן הכרזנו על תחרות אדריכלית שבה יתוכננו ויוצעו מודלים רעיוניים למבנה שיוקם על עקרונות האיכות, הקיימות והבנייה ירוקה. אותו מבנה יתוכנן עפ"י יחידות ואלמנטים טרומיים של חברת אקרשטיין. מטרת התחרות היא להוכיח את הישימות של בנייה איכותית ויעילה בזמן קצר, על מגוון האפשרויות שבה, ולהציע מודלים שונים לשימוש בישראל". ההנחיה שקיבלו המועמדים בתחרות היתה, כאמור, לתכנן קומפלקס או מבנה טרומי למוסד חינוך, תרבות או פנאי, על בסיס עקרונות של איכות, קיימות ובנייה ירוקה. העבודות שנשלחו הועברו לוועדת שיפוט בלתי תלויה, שכללה צוות אדריכלים בראשות אדריכלית רות להב ששימשה יו"ר חבר השופטים. הקריטריונים לשיפוט היו: חדשנות, גמישות תכנונית ושמירה על ערכי הבנייה הירוקה. בסך הכול הוגשו 17 עבודות, ומתוכן זכו חמש שדורגו מהמקום החמישי עד לראשון. הזוכים התחלקו בפרס כספי כולל מטעם אקרשטיין בסך 60 אלף שקל.

מתגברים על אתגרי בינוי בעזרת בנייה טרומית

 העבודה שזכתה במקום הראשון, "מרחב תפירה עירונית", הוגשה על ידי האדריכליות רוית יריב ואינה עמיר המתגוררות ופועלות בחיפה. מטרתה היא לענות על אתגרי בינוי בערים מתחדשות וותיקות באמצעות פלטפורמות בינוי מהירות וזמינות, שישמשו להקמת מערכת לימוד וגינון קהילתית. בעבודתן, יריב ועמיר שילבו ביצירתיות את האלמנטים הטרומיים של חברת אקרשטיין, בהם אפשר לציין את המגורית, ששימשה ליצירת מרחבים ציבוריים גדולים כמו אולמות ספורט ואודיטוריום, ואת המרחבית, ששולבה ברמה השכונתית בצירי תנועה וגם לשם יצירת קיר ירוק לשתילה אנכית כגמר חדש לקירות הטרומיים, תוך ניצול המבנה הכפול שלה. כמו כן, הייתה הקפדה יתרה על יצירת מרחב בר קיימא באמצעות שורה של אלמנטים, כגון שימוש באנרגיה סולארית, מרחבים ירוקים המאפשרים חלחול מי גשם, הפחתת רמת הקרינה, מערכת קירור לכיכרות בעזרת אלמנטים של מים והצללה ועוד. "מרחב תפירה עירונית" הוא "פרויקט למרחב למידה עירוני בנוי, רחב היקף וקוהרנטי, המשלב מספר פרוגרמות עירוניות ולימודיות", כתבו השופטים בנימוקים למתן הפרס לעבודה הזוכה. "בפרויקט נעשה טיפול חדשני ואקלימי בחזיתות עם ניצול יצירתי של אלמנטים טרומיים משתנים ושונים. (זאת) לצד חשיבה תכנונית הוליסטית, המשלבת טיפול מיטבי בין תכנון חוץ לפנים ובין אזורים פתוחים לסגורים". תורג'מן מסכם את המהלך ואף מסביר כיצד ניתן להפוך את הרעיונות שהוצגו בעבודות  השונות למציאות בשטח: "בצפייה מהצד על התהליך אפשר לומר שהופתענו מהיקף ההיענות כמו גם מאיכות העבודות שהוצגו בפנינו. התהליך, המשלב בין תחומי ידע שונים, יכולות ויצירתיות, כבר הוכיח את עצמו ובכוונתנו לבחון מהלכים עתידיים דומים. באשר לעבודות המצטיינות, חשוב לנו שלא להשאירן על הנייר בלבד. בימים אלו אנו מנסים לעניין מקבלי החלטות בענף, כמו נציגים מרשויות מקומיות, החברה למשק ולכלכלה, מהנדסי עיר ויזמים, לאמץ מרכיבים מתוכן, וכך להביא לשימוש אפקטיבי ואיכותי יותר בפתרונות של החברה".